נעלי בלנדסטון היום זו האופנה.
פעם אלה היו ה Dr. Martens, ולפניהם מכנסי הפדלפון.
וברור לי לגמרי שזו בסה"כ אופנה, ומתפקידה של אופנה להשתנות.
אבל יש משהו בדמיון החולש על כל בני הנוער שמעורר בי את השאלה, איפה הייחודיות? ואיפה השוני?
הרצון שלנו להשתייך לחברה, להיות כמו כולם. חלילה נהפוך לחריגים, אלו שהקבוצה לא יודעת להתמודד איתם, אלו שהקבוצה לרוב מוקיעה.
הלוואי עלינו, אנשי החינוך שנדע לראות את כל אותם הילדים ללא נעלי הבלנדסטון, לעודד את הרבגוניות והשוני.
ונשאף להוביל חברה מכילה, מקדמת ואנושית.
