אני אף פעם לא אקרא לקבוצות שאני מדריכה, תלמידים.
הם תמיד יהיו חניכים בשבילי, וזה לא חשוב אם הם במסגרת פורמאלית או הבלתי פורמאלית.
ד"ר גוגל וגברת ויקי (ויקיפדיה) אוהבים לתת מסגרות והסברים שונים.
*חניך* שייך למסגרת הבלתי פורמאלית ולקבוצה אותה מוביל מדריך.
מצופה ממנו ללמוד תכנים וידע אך גם לגלות מעורבות, יוזמה ולפתח ערכים.
אך *התלמיד* הוא אדם שלומד במסגרת כלשהיא ואת הידע שהוא רוכש ניתן לכמת ולהעריך ע"י מבחן או השגים אקדמיים.
אני לעולם לא אקרא לקבוצות שאני מדריכה, תלמידים.
כי ידע זה דבר נפלא, וידע זה כוח בזה אין ספק
אבל השאלה הגדולה היא לשם מה?
מה יעזור לנו שנגדל דור מלא ידע (וגם על זה אפשר להטיל ספק) אבל עם כישוריים חברתיים נמוכים?
מה ייתן לנו לגדל ילדים עם ציון 100 אבל ללא יכולת לראות את האחר?
אני לעולם לא אקרא לקבוצות שאני מדריכה, תלמידים.
בשבילי כולנו חניכים
מכולנו מצופה ללמוד ולדעת
אבל באותה נשימה, לגלות מעורבות, לרכוש ערכים ולהתעסק ברוח האדם. וזה חינוך לבנאדמיות!
